פיג’ו ואופל אהבו סוף סוף את הדבר הטוב ושילמו את נישואיהם. אין ספק שהראשון הוא השותף החזק והגנוני הרבה יותר. אבל אחיהם בהתאמה – סיטרואן ו- DS מצד אחד, ווקסהול מצד שני – ככל הנראה נתנו לזה את ברכתם, כך שכל החמישה יכולים כעת להסתכל לעבוד יחד כמשפחה אחת מרוצה אחת.
פרסומת – המאמר הקצר נמשך להלן
אבל האמת החמורה היא שיש להם מפעלים רבים מדי, מרכזי עיצוב ומשרדים במדינות רבות מדי. זה בלתי נמנע שקבוצת PSA תסגור כמה. זוכר את ריטון (פיג’ו), לונגברידג ‘(רובר) ודגנהאם (פורד)? הם נרצחו כולו או בעיקר כמקומות בניית מכוניות.
• PSA משלים את העסקה של 1.9 מיליארד ליש”ט עבור Vauxhall ו- GM
מפעלי הנמל של אלסמיר ולוטון של ווקסהול בטוחים לעת עתה, אך הם אמורים לבחון בתחילת שנות העשרים. העובדים שלהם צריכים להמשיך להראות שהם לפחות מוכשרים, עובדים קשה וזולים כמו עמיתיהם החדשים.
נושא נוסף הוא שפיג’ו הקולוסאלי, סיטרואן, DS, אופל, שבט ווקסהול תופס חלון צר מבחינת גיוון המוצר, מחיר וערעור. יש הרבה מכוניות משפחתיות צנועות, קטנות עד בינוניות שמתנגשות זו עם זו. לכל הפחות הקבוצה זקוקה למותג תקציבי (סיטרואן?), Mid Mainstay Marque Marque (פיג’ו), מתמודד פרימיום (DS, פוטנציאלי), בתוספת חטיבת רכב נפרדת של אאודי, ב.מ.וו, מרצדס ויגואר ( משהו שאופל אמיץ עשוי לנסות).
זה משאיר את ווקסהול למצוא נישה משלה. בתור התחלה הוא זקוק לתגי “מעוצבים בבריטניה” עדינים ומפותחים בטוב טעם ודגלי יוניון ג’ק הקבועים לכל מכונית שהיא בונה כדי לנצל את הבריטיות האמיתית שלה – איכות המוערכת באסיה ובצפון אמריקה.
אבל סוג המכוניות בווקסהול צריך לבסס את עתידו? אי אפשר לענות בשלב זה. באופן מובהק מכוניות ספורט בריטיות (חשבו VX220), 4x4s ו- EVs הם אפשרויות. למה לא? יגואר שגשג כשהוא סוף סוף התנער מפורד; ווקסהול עשוי לעשות את אותו הדבר עכשיו כשהוא נמלט מג’נרל מוטורס. אם כבר מדברים על GM, זה נתן לסאאב ודיאוו לשקוע בשנים האחרונות; לפחות הוא מכר באופל ובווקסהול. דונגפנג, בעל החלק הסיני של קבוצת PSA, קיבל מציאה בסביבות 2 מיליארד ליש”ט.
זו הוכחה רבה עוד יותר לכך שלסינים יש עתיד גדול ומגוון בתעשיית המנוע והאמריקאים פחות. מי היה חושב את זה? סין הקומוניסטית – אלוף עולם המכוניות הקפיטליסטיות.
איך לדעתך ייראה העתיד של ווקסהול? אמרו אתכם בקטע התגובות למטה.